החתונה המרובעת של ליאור וסיון- 30.8.13

פורסם ע"י אניקה בתאריך 02/12/2013

יש לי חשש קל שכותרת הפוסט עלולה לבלבל את הקוראים, לא מדובר בחתונה מרובעת מלשון מרובע (גיק) אלא מרובעת מלשון ארבע- כי החתונה הזו נחגגה בלא פחות מארבעה חלקים: "הייתה לנו חתונה קצת שונה" מספרת ליאור הכלה. "למעשה האירוע התחיל בחמישי בערב כשכל המשפחה הקרובה הגיע לקיבוץ לא.ערב חגיגית, המשיך בחופה מצומצמת בשישי בבוקר, אירוע חתונה בערב והסתיים בבריכה עם כל החברים והמשפחה בשבת בצהריים".

מעבר לחגיגות המרובעות, אי אפשר להתעלם מהקסם הרב שליווה את על חלקי החתונה: האווירה הקיבוצית, העיצוב המהמם של הכלה, תשומת הלב לפרטים הקטנים וכמובן הזוג המקסים והקורן- ליאור וסיון.סיון, 29, גדל בקיבוץ לוחמי הגטאות ולמד היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. ליאור, 26, גדלה בכפר סבא ולמדה הנדסה ביו-רפואית גם היא באוניברסיטת תל אביב. הם נפגשו במסיבה של אגודת הסטודנטים ואחרי שנה עברנו לגור יחד בתל אביב. הם יחד כמעט 3 שנים.

"לקח זמן עד שהצלחתי לשכנע את סיון שנתחתן בקיבוץ, רציתי מדשאה נייטרלית שנהפוך לשלנו ולא עוד אולם "כמו כולם". מהרגע שזה הוחלט כל הקונספט התחיל להתגלגל. קיבוץ לוחמי הגטאות נמצא בצפון הרחוק ולא רצינו שאנשים יהיו תקועים בפקקים וייקח להם שעתיים וחצי להגיע מת"א, אז החלטנו שהיום האידיאלי לאירוע בקיבוץ הוא שישי בערב. שישי בצהריים נפסל כי החתונה תוכננה לאוגוסט ולא רצינו שכולם יימסו. רוב המשפחה והחברים שלי מהמרכז וגם הגיעו הרבה קרובים מחו"ל, אז החלטנו שלפחות את המשפחה הקרובה ואת המגיעים מרחוק נלין בבית ההארחה שבקיבוץ- "בית וקיט".

ליאור וסיון מצהירים שהם חילונים ולא היה להם חשוב לערוך חופה דתית: " כן היה חשוב לנו לערוך טקס חופה שלנו, בלי דת אבל עם הרבה אהבה ותוכן. מצאנו מחתן מ"טקס ישראלי" בשם יפתח שילוני. יפתח עשה איתנו כמה מפגשים לפני החתונה שבהם דיברנו על מהות הטקס והחלטנו מה אנחנו רוצים שהטקס שלנו יכיל. בסופו של דבר היה טקס מכובד, עמוק ומלא אהבה, יפתח היה מדהים בטקס ולאורן כל הדרך".

את הרעיון של החופה הדתית הציע אבא של סיון: "מכיוון שיש לו חבר רב שהיה מוכן לערוך לנו את הטקס ולבוא כמה שיותר לקראתם' החלטנו שמבחינה בירוקרטית זה יהיה הכי קל, וגם יעשה נחת לכמה קרובי משפחה וחברים שזה כן חשוב להם."

אחרי שבחר הזוג את התאריך והמקום, הבינה ליאור שיש לה קצת זמן "לעבוד" על עיצוב החתונה שלה. בתור חובבת יצירה וDIY היא החליטה שלא לקחת מעצב ולעצב לגמרי לבד: "ישבתי הרבה על פינטרסט ועל כל מיני בלוגים בתחום, בין היתר, הבלוג של אניקה. היה לי רעיון כללי בראש: חתונת קיץ, בצבעי כתום-לבןבאווירה קיבוצניקית. נפגשתי עם חברות של אמא שלי שהן מעצבות והן עזרו לי להעלות רעיונות ודרכים לישומן. את ביצוע ויצירת העיצוב עשיתי בעזרת אמא שלי ואחותי הקטנה."

בפועל הוזמנו 300 מניפות כתומות מאתר אמריקאי: "שדוד שלי הביא איתו כשהגיע לביקור מניו-יורק. מסתבר שהכל שקל 10 ק"ג, אבל איכשהו לא עצרו אותו על הברחת מניפות". הצנצנות נקנו מוברמן בפתח תקווה, נקנה המון דבש במבצעים של שופרסל לקראת ראש השנה, אצטרובלים נאספו בקיבוץ ונצבעו בכסף וזהב, הפרחים נקנו מסיטונאי פרחים בצפון יום לפני החתונה.

השמלה של ליאור הוזמנה באינטרנט ישירות ממפעל סיני, היא הזמינה ליתר בטחון 3 שמלות שמחירן יחד אפילו לא נשק למחיר השמלות בארץ והשמלה שנבחרה הייתה מושלמת. את השמלה הקצרה של בוקר החופה הביאה אמא של הכלה מפורטוגל. "אנחנו לגמרי קונטרול פריקס, בדקנו רבות בנוגע לכל הספקים שהיו בחתונה ובסופו של דבר היינו מאוד מרוצים מהתוצאה. כולם תקתקו והפכו את האירוע למעולה."

בחמישי בערב התכנסו בקיבוץ המשפחה של סיון, המשפחה הקרובה של ליאור וכן קרובים מחו"ל. היו כ-30 איש והוזמן קייטרינג מבית ההארחה. זו למעשה הייתה פתיחת החגיגות. בשישי בבוקר הצטרפו אל הלנים בקיבוץ, חברי משפחה נוספים וחברים קרובים, יחד כ-50 איש והחופה הדתית נערכה על דשא בית ההארחה.

ישר אחרי הטקס הדתי, הלך הזוג להתארגן להמשך החגיגות- הטקס החילוני, שתוכנן להתקיים בדיוק בשקיעה. האירוע נערך בסדר הסטנדרטי: קבלת פנים, טקס, אוכל וריקודים, רק שהלו"ז כמו שמספרת ליאור: "היה מוקדם יותר, קיבוצניקי יותר ושלנו יותר".

אחרי האירוע המרכזי, הרבה בני משפחה וחברים נותרו ללון בקיבוץ ובשת בבוקר נפגשו כולם בבריכה לבירות, נשנושים והפגת ההנג אובר. כך למעשה הסתיים האירוע המרובע שהתחיל בחמישי בערב ונגמר בשבת בצהריים.