הפוסט הזה מוקדש מכל הלב לרחלי זוסימן המקסימה שחוגגת עשור ל-2 הבלוגים שלה: עפיפונים ופשוט מבשלת.
אחת הקטגוריות בבלוג עפיפונים של רחלי הייתה "צריכה את זה" והכילה קישורים לפריטים שונים ומקסימים במיוחד שאת מרגישה שאת צריכה, אבל לא באמת. אני החלטתי להסב את פינת ה"צריכה את זה" של רחלי לפוסט החתונות שלפניכם- תהנו:
תקופת תכנון החתונה הינה תקופה עמוסה ברגשות, רצונות, חלומות וגם כמה נחיתות קשות למציאות היום-יומית. מי שחלמה על חתונה מיום היוולדה מרגישה שהנה היא סופסוף יכולה להגשים את החלומות הכי פרועים שלה ואילו מי שרק עכשיו התחילה להיכנס לעניינים, סביר שתתלהב מכמה רעיונות מיוחדים שראתה ברשת. שאלתי את קוראות הבלוג מה גרם להן להרגיש בתור כלות "שהן פשוט צריכות את זה!" וכיצד הן התמודדו עם המציאות.
עוגת חתונה
בחו"ל עוגות חתונה הן חלק בלתי נפרד מאירוע החתונה. בארץ הן קצת פחות נפוצות בעיקר מסיבות של תמחור וכשרות באולמות האירועים. אין הרבה מאוד מקומות כשרים שיכולים להכין עוגות חתונה מרשימות שיעמדו בדרישות הכשרות ובכיס של הזוגות המתחתנים. נעמי חלמה על עוגת חתונה בקומות, עם עיטורי פרחים עדינים, שתהיה מרשימה וטעימה גם יחד.
http://www.elizabethannedesigns.com
"דמיינתי בעיני רוחי את טקס חיתוך העוגה המשותף וה-Cake smash שבעקבותיו". נעמי חרשה את הרשת וחיפשה את המקום המושלם שיכין עבורה את עוגת החלומות. "בסופו של דבר הבנתי שזה לא הגיוני להוציא סכום זהה על שמלת החתונה שלי ועל עוגה ולכן ויתרתי על החלום. את ה-Cake smash עשינו עם אחד הקינוחים שהגישו בחתונה. זה היה משעשע למדי והצטלם נהדר".
שמלה של קייט מידלטון
אלינה חלמה על שמלת החתונה של קייט מידלטון בעיצובה של ג'ני פקהאם.
היו "רק" 2 משוכות בדרך: טיסה ללונדון לרכישת השמלה וסכום כסף לא מבוטל בעבורה. בסופו של דבר אלינה "התפשרה" ותפרה את השמלה שלה אצל מעצבת מקומית. אני עדה לכך שהשמלה הייתה מהממת, לא פחות משל קייט.
אירוע קוקטייל
נוגה ובעלה חלמו על אירוע לא סטנדרטי בו יגישו לאורחים מנות קוקטייל קטנטנות לאורך כל הערב. "לא רצינו חתונה סטדנרטית עם בופה, מנה ראשונה, סטייק וקינוח". אבל ההורים של בני הזוג חשבו אחרת ולא היו מוכנים לשמוע על הקונספט. "בסופו של דבר הלכנו על הגשות רגילות במהלך האירוע, כדי לא לגרום לקרעים ומריבות במשפחה. זה לא היה לנו מספיק חשוב."
נעליים לא אפשריות
"אני אוהבת נעליים" הכריזה ג' "וחשבתי שביום החתונה שלי זה לגיטימי להשתולל". ג' חרשה את הרשת והזמינה 5 (!) זוגות נעליים שהתאפיינו בעקב גבוה (מדי) ועיטורי אבנים ונצנצים.
"הנעליים הגיעו בזו אחר זו בדואר ואני הייתי מאושרת. מה שלא הפנמתי הוא שהן לא ממש נוחות ואין סיכוי שאני אצליח ללכת בהן יותר משעה רצוף." ג' ניסתה לבחור את הנעל הכי נוחה עבורה ליום החתונה והתהלכה איתה, תוך ביצוע עבודות הבית. "רציתי מאוד שזה יקרה, אבל הן פשוט לא הסתדרו לי טוב על הרגל. הנעל הציקה לי, חתכה אותי ולחצה לי." לבסוף ג' שמה פעמיה לחנות סטנדרטית לנעי כלה ורכשה נעליים זוהרות פחות, אבל כאלה שאיפשרו לה להעביר את יום החתונה בנוחות וברוגע. "בגלל פזיזות, שלא לומר טיפשות, נתקעתי עם 5 זוגות נעליים שכנראה לא אנעל לעולם!".
מלוות בשמלות מתואמות
לליאור היו הרבה מלוות ביום החתונה "התקשתי לצמצם את בחירת המלוות שלי, כי יש לי חברות קרובות ממספר מעגלים. כולן גם ממש שמחו לקחת חלק ביום החתונה שלי וכך היו איתי 6 מלוות!" כאות תודה החליטה ליאור לפנק את המלוות שלה באיפור ותסרוקת. "הן כל כך שמחו ללוות אותי ביום החתונה, עד שחשבתי שהן גם תזרומנה עם השיגעון שלי ותלבשנה שמלות בצבעים זהים."
ליאור העלתה את הרעיון בזהירות בפני חברותיה ונתקלה במבטים המומים. "בחברה השלישית כבר התעשתי, הבנתי שעם כל הוצאות החתונה, שמלה תואמת לכל השושבינות היא בהחלט יותר מדי. בסרטים ההוליוודים זה כל כך נפוץ שזה נראה לנו לגיטימי, אבל היי, אנחנו לא חיים בסרט."
http://bukoladreamwedding.tumblr.com
משפחה מותאמת בצבעים
"כל כך רציתי שהמשפחה שלי תעשה מאמץ ותתלבש לפי סקאלת צבעים מתואמת, זה יוצא כל כך יפה בצילומים" מספרת קרן. אלא שהמשפחה של קרן לא רק שלא זרמה עם השגעון שלה אלא הציבה בפניהם אתגרים. "אחי החליט שהוא מסרב ללבוש חולצה מכופתרת ומבחינתו להגיע לחתונה עם שורטס וכפכפים. גם אבא שלי ניסה לשכנע אותי שזה בסדר שהוא ינעל סנדלים לחתונה." קרן חשבה שהיא עומדת להתפוצץ ובלתה זמן לא מועט בבכי.
https://lh4.googleusercontent.com
"בסופו של דבר, בעלי העמיד אותי במקום. הוא ביקש ממני להיכנס לפרופורציות ולהבין שלא משנה מה המשפחה שלי תלבש, העיקר שהם איתי. חדלתי לדבר על הנושא וביום החתונה המשפחה שלי הגיעה מדוגמת למופת. אומנם בלי התאמת צבעים, אבל כולם התלבשו בצורה אלגנטית."
זר מטורף
אחת הקוראות שלי מ' סיפרה לי שהיא חלמה על זר ענק ביום החתונה. "אני כל כך אוהבת פרחים ורציתי להיות מוקפת בהם ביום החתונה. הייתי בטוחה שיהיה לי זר ענק ולא היה אכפת לי כמה הוא יעלה."
http://walking-down-the-aisle.tumblr.com
כחודש לפני חתונתה שלה, ליוותה מ' חברה טובה במהלך יום החתונה שלה. "היה לה זר ורדים יחסית קטן והוא שקל טון, לא היה לכלה כח להחזיק אותו במהלך הצילומים ויצא שאני סחבתי אותו, רב הזמן וזה לא היה כיף במיוחד. במהלך אותו היום התחוור לי שגם לפרחים יש משקל ואם אני רוצה זר ענק תהיה לזה משמעות והשלכות." יום אחרי החתונה של חברתה החליטה מ' שהיא מוותרת לגמרי על הזר. "הייתי מוקפת בפרחים, אבל הם מוקמו באגרטלים במקום בו התארגנתי ובגן האירועים- זה הרגיש לי מספיק לגמרי."
אם גם לכם היו רצונות ופנטזיות לקראת החתונה- אתם יותר ממוזמנים לשתף אותנו בתגובות!
אוי איזה פוסט מעולה! כל כך נכון, הכול עניין של מינון, פרופורציות ויותר מהכול – פרקטיות. נהדר!